פרויקט "עוצמות"- מכללה אקדמית ראשונה בארץ ובעולם בבית מיטל

מה  זה סוציולוגיה? שואלת  המרצה שירה  גורדון, סטודנטית לתואר שני בהתמחות מוגבלות  שכלית בבית הספר לחינוך, באוניברסיטת בר אילן. "מדע של  קבוצה". את  התשובה  הזו לא  נותן  סטודנט  באוניברסיטה  אלא מקבל שירות הנמצא  במרכז יום סיעודי-טיפולי" בית מיטל בראשון לציון. ניסים הוא  אחד   מלמעלה משישים אנשים עם מוגבלויות, ברמות תפקוד בינוני, נמוך וסיעודי הנזקקים לתמיכת יתר עקב לקויות מוטוריות, סנסוריות, מורכבות בריאותית והתנהגות מאתגרת. המסגרת נמצאת בפיקוח ובקרה של מנהל המוגבלויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים  אשר אחראי  בין היתר על מגוון פתרונות לתמיכה, טיפול ושירות בקהילה  בראשות עו"ס,  ויויאן אזרן, מנהלת אגף בכיר בקהילה ואת  מתן השירותים  והתעסוקה לבוגרים ומזדקנים מנהל עו"ס, דני כץ אשר מחפש דרכים לאתגר את האוכלוסייה בחשיבה מחוץ לקופסא.

חברי המסגרת, חווים ביומיום פעילות מגוונת ועשירה המאפשרת להם תחושת ערך עצמי ותרומה לקהילה הכוללת  תעסוקה יצרנית, פעילות יצירתית, טיפולי פרא רפואיים, שילוב חוגים  ומתנדבים בקהילה.  אבל  לאחרונה נפתחה בבית מיטל מיכללה  אקדמית מותאמת  לבוגרים עם רב-גוניות קוגניטיבית ברמה תפקודית בינונית ונמוכה. מיזם "עוצמות" -שילוב אקדמי  בן  3  שלבים   המתקיים  במסגרת הקתדרה   לחקר  וקידום כושר  ההשתנות ע"ש מצ'אדו,  בבית הספר  לחינוך ב"בר אילן". הפרויקט מתקיים פעמיים בשבוע בבית מיטל עם  המרצות: מעיין בן צבי ושירה גורדון שתיהן מורות לחינוך מיוחד וסטודנטיות בהתמחות מוגבלות שכלית, בבר אילן, אשר פיתחו אסטרטגיות למידה ייחודית לבוגרים עם מוגבלות שכלית באמצעות מצגות וספר אלקטרוני.

בראש הפרויקט  עומדת פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ, ראש ההתמחות לתואר שני בבית הספר  לחינוך באוניברסיטת בר אילן.  זוכת פרס חדשנות אקדמית לשנת 2020 מטעם הרקטורית של אוניברסיטת בר אילן. "אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עם וללא תסמונת דאון מגיעים לשיאם השכלי מגיל 45  ומעלה בעוד שהאוכלוסייה "הרגילה"  המגיעה למיצוי היכולת השכלית בגיל עשרים ואחת ולאחר מכן ליציבות ולהזדקנות מוחית".

מי שמכיר את פרופ' ליפשיץ, לא יכול להישאר אדיש, אישה מרתקת אשר נאבקת למען אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת בזכות מחקריה פורצי הדרך, אשר קוראים תיגר על כל מה שידענו עד עכשיו על המוח האנושי בכלל ועל התפתחות שכלית בפרט. את מפעל חייה החלה במפעל עבודה שיקומי בנתיבות,  כבת שירות לאומי נפגשה לראשונה עם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כשאיחרה שיבוצים נכספים יותר וזה היה המקום האחרון שנותר. את המפגש הראשוני היא תיארה לא פעם בכתבות כ"מפחיד", אך מאז ועד גורלה נקשר בגורלם והחיבור פרץ אתגרים רבים, בבחינת מהפיכה של ממש בתחום החינוך המיוחד.

את דרכה באקדמיה החלה  באוניברסיטת בר אילן, שם סיימה את התואר הראשון בחינוך המיוחד  והמשיכה בה לתואר השני והשלישי וכיום משמשת  פרופסור חבר בהוראת החינוך המיוחד,   מחזיקה בשני כובעים חבר ראש יו"ר הקתדרה  לחקר וקידום כושר השתנות האדם ע"ש מצ'אדו וראש "מרכז בייקר – לחקר וקידום פעוטות וילדים עם מוגבלות שכלית.

על סמך מחקריה ההישגיים, פיתחה פרופ' ליפשיץ את תיאוריית "הגיל המפצה" באוכלוסייה בעלת מוגבלות שכלית. על פי התיאוריה הייחודית,  דווקא העיכוב ההתפתחותי בשנים הראשונות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית, מוביל לפיצוי בגיל המבוגר. בשלות  וניסיון חיים גורמים  לכך  שבוגרים  עם מוגבלות שכלית מסוגלים לרכוש  ידע חדש  שנעדר  מן הרפרטואר  הקוגניטיבית  שלהם קודם לכן. על פי  פרופ' ליפשיץ, זוכת פרס חדשנות אקדמית לשנת  2020 מטעם אוניברסיטת בר אילן, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגיעים לשיאם השכלי מגיל 40 בעוד  שהאוכלוסייה "הרגילה"  מגיעה למיצוי היכולת השכלית  בגיל עשרים ואחת ולאחר מכן ליציבות ולהזדקנות מוחית.

האמונה והנחישות הובילו את פרופסור  ליפשיץ למסלולי  עשייה חדשניים  המוקדשים  למען עתיד ורוד יותר, לאנשים עם מוגבלות השכלית. המסלול הראשון הוא להכשיר אנשי הוראה בחינוך המיוחד  להתמחות באנשים עם מוגבלות שכלית והמסלול השני פורץ הדרך סטודנטים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המסיימים תואר ראשון. בעיניים בורקות תספר פרופ' ליפשיץ כי בעולם  ישנם שלושה בעלי תסמונת דאון אשר סיימו תואר ראשון בשלוש מדינות שונות. בישראל בלבד ישנם כבר שישה סטודנטים אשר עתידים לסיים את  התואר.

פרויקט עוצמות אותו היא יוזמת ומובילה ביחד עם ד"ר  שושנה  ניסים ועמיתיה לבית הספר לחינוך הוא שילוב אקדמי אשר פרץ מוסכמות ונתן הזדמנות גם לאנשים עם רמות תפקוד נמוכות, שבשל מצבם אינם יכולים לפקוד את ספסלי  האוניברסיטה, אך צמאים להישגים, ידע ולהצלחות.

לחלק מהבוגרים קשיים סנסו-מוטוריים ומוטוריים. יש בוגרים עם מוגבלות בשפה ודיבור שמקצתם נזקקים לאמצעי תקשורת חלופיים. יחד עם זאת, התחום הרגשי מאפשר הבעת רצונות, שאיפות, העדפות והשתתפות פעילה בחברה בהתאם ליכולות. חשוב לטפח תכונות אלה בתהליך החינוכי. גם בוגרים אלה מסוגלים לקבלת החלטות ולניהול עצמי בנוגע לתחומים שונים של חייהם היומיומיים. כל הבוגרים נזקקים למערכת תמיכות ושירותים מגוונים בתחומי התפקוד השונים.

בכל התוכניות של  חינוך  גבוה לבוגרים  עם רב גוניות קוגניטיבית בישראל  ובעולם נעדרת נוכחותם של  בוגרים עם מוגבלות שכלית בינונית – קשה ועמוקה, מסבירה  פרופ'  בתיה חפציבה  ליפשיץ. הקמת המכללה האקדמית – טכנולוגית מותאמת לבוגרים  במרכז היום בית מיטל היא ראשונה  מסוגה בעולם ויש בה משום אפליה מתקנת  כלפי אוכלוסייה זו. הפרויקט הייחודי הוא תמהיל של אמונה באדם, חדשנות מחשבתית והתשוקה לאפשר לאנשים עם מוגבלות למצות זכויותיהם בהשכלה ולפתח את מירב האפשרויות הגלומות באישיותם ובכישוריהם השכליים והפיזיים, מצוינות עם מוגבלות זה לא רק סלוגן אלא בוגרים המעוררים השראה ורוקמים חלומות.

ביחד עם המנהל לשילוב חברתי בעיריית ראשון לציון ברשות מלי בן משה גריליכס וליאת עברי מנהלת לשכת שיקום נכויות אשר עודדה את מימוש הפרויקט  וגל אזולוס מנכ"ל מעונות גל, ארגון   המעניק רצף של שירותים עבור אנשים עם מוגבלויות בקהילה ומפעיל את בית מיטל יחד עם נוגה שפילברג מנהלת מקצועית של הארגון, רקם החזון עור וגידים והמכללה האקדמית הראשונה מסוגה בעולם לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עושה את צעדיה הראשונים.  

לדבריה של ד"ר שושנה ניסים מטרותיה של המכללה האקדמית היא מתן הזדמנות לחשיפה  לנושאים אקדמיים הרלוונטיים לאוכלוסייה זו,  בהם: מבוא  לסוציולוגיה , חשיבה חברתית,  התפתחות האדם,  מבוא  לאקולוגיה. זאת באמצעות שימוש בתקשורת תומכת חליפית ושימוש בספר אלקטרוני. הנושאים  מבוא לסוציולוגיה (היחיד והקבוצה, זהות אישית, משמעות הסוציולוגיה להבנת התנהגות אנשים בחברה), מבוא לחשיבה חברתית נבחרו כדי לקדם הבנה של העולם החברתי בו נמצאים הבוגרים, כמו גם כדי לקדם יכולות קוגניטיביות  בהן: מיומנויות  שפה,  הבנה זיכרון.  כל נושא מפורק לתת נושאים  קטנים, הנלמדים צעד אחר  צעד   גם  בתקשורת תומכת חלופית  וגם בספר  אלקטרוני. למרות שמדובר באוכלוסייה עם מוגבלות קשה ועמוקה "אין ויתורים", המרצות שירה ומעיין ערכו איבחונים קוגניטיביים לפני הלמידה והציפייה שלימוד החומר האקדמי יתרום לשיפור הביצועים באיבחונים אלו, אך כרגע עדיין מוקדם לדעת במה.

הלימודים בקבוצה הם על פי התאמתם  לרמת הלומדים, על פי מודל "מעגל ההפנמה" (שביט ורייטר, 2016) וזאת באמצעות שימוש בתקשורת תומכת חליפית ושימוש בספר אלקטרוני. הנושאים  מבוא לסוציולוגיה (היחיד והקבוצה, זהות אישית, משמעות הסוציולוגיה להבנת התנהגות אנשים בחברה), מבוא לחשיבה חברתית נבחרו כדי לקדם הבנה של העולם החברתי בו נמצאים הבוגרים, כמו גם כדי לקדם יכולות קוגניטיביות  בהן: מיומנויות  שפה,  הבנה זיכרון.    

הלימודים בפרויקט "עוצמות" בבית מיטל מתרחשים בקבוצות ובלמידה פרטנית. יעל וניסים סטודנטים מן המניין בפרויקט, מספרים כי העבודה עם שירה המרצה "מרגשת ומעניינת אותם והם תמיד שמחים לבואה".  לדברי הסטודנטים הלומדים במכללה הם  מרגישים  חלק מקבוצת עילית ייחודית "הלומדת באוניברסיטה" לדברי הילה ארבל, מנהלת בית מיטל. מדריכי המסגרת הנמצאים איתם מידי יום מציינים כי תחושת הביטחון העצמי שלהם עלתה והם מרגישים על גג העולם, להיות כמו כולם .